על מנת להיחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה על הנפגע להוכיח כי התאונה ארעה לו תוך כדי ועקב העבודה. יודגש כי אף פגיעה במהלך נסיעה אל העבודה וממנה מוגדרת, בכפוף לתנאים מסוימים, כתאונת עבודה.
חשוב להבין כי מי שנפגע בעבודתו יכול בחלק מן המקרים לתבוע פיצוי ממספר גורמים כפי שיפורט להלן במקרים הבאים.
תאונת דרכים אשר הינה אף תאונת עבודה
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים אשר הינה תאונת עבודה הוא זכאי לקבל פיצוי הן מחברת הביטוח אשר מבטחת את הרכב אשר בו נסע או נהג והן מהביטוח הלאומי. כמובן שאין המדובר בפיצוי כפול משום שהביטוח הלאומי מפצה על הפסדי שכר בגין התקופה אשר בה נעדר הנפגע מעבודתו וכן בפיצוי על הפסדים לעתיד בהתאם לנכות שנקבעה לנפגע וחברת הביטוח משלמת את ההפרש בגין סכומים אלו וכן פיצוי בראשי נזק אחרים.
לעניין התביעה כנגד ביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה והתגמולים להם זכאי נפגע עבודה ראו הרחבה ב- "תביעה למוסד לביטוח לאומי".
ההגדרה של תאונת דרכים בחוק הינה הגדרה רחבה עד מאד ופסיקת בתי המשפט הרחיבה אותה עוד ולפיכך בכל תאונה בה מעורב, ולו בעקיפין, כלי רכב מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין על מנת לבחון אם התאונה אינה מוגדרת בחוק כתאונת דרכים. להרחבה בעניין הגדרת תאונת דרכים בחוק ראו בדף תאונות דרכים וכן בדף שאלות ותשובות - תאונות דרכים.
כאמור גם נסיעה בדרך אל העבודה ובחזרה ממנה אשר בה ארעה תאונת דרכים הינה תאונת עבודה לכל דבר ועניין בכפוף למגבלות וכללים שנקבעו בפסיקה.
חשוב לבדוק בכל מקרה אם לנפגע פוליסות ביטוח פרטיות כמו פוליסת אובדן כושר עבודה אשר ניתן לקבל מהן פיצוי נוסף בגין נזקי הגוף והפסדי השכר שנגרמו בשל התאונה.
תאונת עבודה אשר אינה תאונת דרכים
כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה אשר אינה תאונת דרכים הוא זכאי לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי, בכפוף להכרת המוסד בתאונה כתאונת עבודה. הנפגע יכול גם לקבל פיצויים מהמעביד במקרים מסוימים. גם בתאונות אלו מומלץ לבחון אם יש פוליסות ביטוח פרטיות אשר על פיהן ניתן לקבל פיצוי נוסף.
תביעה כנגד הביטוח הלאומי
על מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי יש להגיש לביטוח הלאומי טופס תביעה המלווה בטופס 250 אשר המעביד ממלא.
במידה והביטוח הלאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה הרי ישולמו לנפגע דמי פגיעה בגין ההפסדים שנגרמו לו עקב היעדרות מהעבודה עד ל - 91 יום. התשלום הינו בשיעור של 75% מהשכר ברבע שנה שלפני הפגיעה. יש להקפיד להגיש את התביעה לדמי פגיעה לא יאוחר משנה מיום הפגיעה.
במידה ומדובר בפגיעה משמעותית יש להגיש אף בקשה לקביעת נכויות על ידי ועדה של הביטוח הלאומי אשר יכולה לקבוע נכויות זמניות וקבועות בהתאם לחומרת הפגיעה.
ההכרה בתאונה כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי הינה בכפוף לכך שהתאונה אכן ארעה תוך כדי ועקב העבודה ואין משמעות לשאלת אשמתו של העובד, המעביד או גורם אחר לקרות התאונה.
תביעה כנגד המעביד
אדם אשר נפגע בתאונת עבודה זכאי אף לקבל פיצויים ממעבידו בשל נזקיו היה והתאונה ארעה עקב כך שהמעביד גרם לקרות התאונה בשל רשלנות או מחדל או הפרת הוראות בטיחות וכיוצא בזאת. לדוגמא כאשר מעביד דורש מעובד לבצע עבודה מסוכנת ללא הדרכה מתאימה בעניין כללי בטיחות וללא מתן ציוד מגן מתאים ניתן לדרוש מהמעביד פיצויים אם העובד נפגע בגופו בתאונה עקב כך. יודגש כי התביעה כנגד המעביד אינה מחליפה את התביעה כנגד הביטוח הלאומי ובכל מקרה של תאונת עבודה חובה גם לפנות למוסד לביטוח לאומי שכן הפיצויים שיתקבלו מהמעביד משלימים את תגמולי המוסד לביטוח לאומי.
כללי עשה ואל תעשה לנפגע בעבודה
1. לדווח על התאונה למעביד בהקדם האפשרי.
2. לבדוק אם היו עדים לתאונה ולקחת את פרטיהם במידת האפשר.
3. לפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי. יש לציין בפני הגורם המטפל כי נפגעת בעבודה ולוודא כי מידע זה נרשם בתיק הרפואי וכי נסיבות התאונה נרשמו בצורה מדויקת ונכונה.
4. לצלם את מקום התאונה במידת האפשר ולרשום פרטים מדויקים על התאונה בסמוך לקרות התאונה.
5. לאסוף תיעוד רפואי וקבלות בגין הוצאות.
6. להתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום הנזיקין בטרם נקיטת כל הליך או הגשת תביעה לביטוח הלאומי.
7. לא לשוחח עם חוקרים מטעם חברת הביטוח או חוקרי הביטוח הלאומי בטרם התייעצות עם עורך דין.
חשוב להבין כי מי שנפגע בעבודתו יכול בחלק מן המקרים לתבוע פיצוי ממספר גורמים כפי שיפורט להלן במקרים הבאים.
תאונת דרכים אשר הינה אף תאונת עבודה
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים אשר הינה תאונת עבודה הוא זכאי לקבל פיצוי הן מחברת הביטוח אשר מבטחת את הרכב אשר בו נסע או נהג והן מהביטוח הלאומי. כמובן שאין המדובר בפיצוי כפול משום שהביטוח הלאומי מפצה על הפסדי שכר בגין התקופה אשר בה נעדר הנפגע מעבודתו וכן בפיצוי על הפסדים לעתיד בהתאם לנכות שנקבעה לנפגע וחברת הביטוח משלמת את ההפרש בגין סכומים אלו וכן פיצוי בראשי נזק אחרים.
לעניין התביעה כנגד ביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה והתגמולים להם זכאי נפגע עבודה ראו הרחבה ב- "תביעה למוסד לביטוח לאומי".
ההגדרה של תאונת דרכים בחוק הינה הגדרה רחבה עד מאד ופסיקת בתי המשפט הרחיבה אותה עוד ולפיכך בכל תאונה בה מעורב, ולו בעקיפין, כלי רכב מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין על מנת לבחון אם התאונה אינה מוגדרת בחוק כתאונת דרכים. להרחבה בעניין הגדרת תאונת דרכים בחוק ראו בדף תאונות דרכים וכן בדף שאלות ותשובות - תאונות דרכים.
כאמור גם נסיעה בדרך אל העבודה ובחזרה ממנה אשר בה ארעה תאונת דרכים הינה תאונת עבודה לכל דבר ועניין בכפוף למגבלות וכללים שנקבעו בפסיקה.
חשוב לבדוק בכל מקרה אם לנפגע פוליסות ביטוח פרטיות כמו פוליסת אובדן כושר עבודה אשר ניתן לקבל מהן פיצוי נוסף בגין נזקי הגוף והפסדי השכר שנגרמו בשל התאונה.
תאונת עבודה אשר אינה תאונת דרכים
כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה אשר אינה תאונת דרכים הוא זכאי לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי, בכפוף להכרת המוסד בתאונה כתאונת עבודה. הנפגע יכול גם לקבל פיצויים מהמעביד במקרים מסוימים. גם בתאונות אלו מומלץ לבחון אם יש פוליסות ביטוח פרטיות אשר על פיהן ניתן לקבל פיצוי נוסף.
תביעה כנגד הביטוח הלאומי
על מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי יש להגיש לביטוח הלאומי טופס תביעה המלווה בטופס 250 אשר המעביד ממלא.
במידה והביטוח הלאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה הרי ישולמו לנפגע דמי פגיעה בגין ההפסדים שנגרמו לו עקב היעדרות מהעבודה עד ל - 91 יום. התשלום הינו בשיעור של 75% מהשכר ברבע שנה שלפני הפגיעה. יש להקפיד להגיש את התביעה לדמי פגיעה לא יאוחר משנה מיום הפגיעה.
במידה ומדובר בפגיעה משמעותית יש להגיש אף בקשה לקביעת נכויות על ידי ועדה של הביטוח הלאומי אשר יכולה לקבוע נכויות זמניות וקבועות בהתאם לחומרת הפגיעה.
ההכרה בתאונה כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי הינה בכפוף לכך שהתאונה אכן ארעה תוך כדי ועקב העבודה ואין משמעות לשאלת אשמתו של העובד, המעביד או גורם אחר לקרות התאונה.
תביעה כנגד המעביד
אדם אשר נפגע בתאונת עבודה זכאי אף לקבל פיצויים ממעבידו בשל נזקיו היה והתאונה ארעה עקב כך שהמעביד גרם לקרות התאונה בשל רשלנות או מחדל או הפרת הוראות בטיחות וכיוצא בזאת. לדוגמא כאשר מעביד דורש מעובד לבצע עבודה מסוכנת ללא הדרכה מתאימה בעניין כללי בטיחות וללא מתן ציוד מגן מתאים ניתן לדרוש מהמעביד פיצויים אם העובד נפגע בגופו בתאונה עקב כך. יודגש כי התביעה כנגד המעביד אינה מחליפה את התביעה כנגד הביטוח הלאומי ובכל מקרה של תאונת עבודה חובה גם לפנות למוסד לביטוח לאומי שכן הפיצויים שיתקבלו מהמעביד משלימים את תגמולי המוסד לביטוח לאומי.
כללי עשה ואל תעשה לנפגע בעבודה
1. לדווח על התאונה למעביד בהקדם האפשרי.
2. לבדוק אם היו עדים לתאונה ולקחת את פרטיהם במידת האפשר.
3. לפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי. יש לציין בפני הגורם המטפל כי נפגעת בעבודה ולוודא כי מידע זה נרשם בתיק הרפואי וכי נסיבות התאונה נרשמו בצורה מדויקת ונכונה.
4. לצלם את מקום התאונה במידת האפשר ולרשום פרטים מדויקים על התאונה בסמוך לקרות התאונה.
5. לאסוף תיעוד רפואי וקבלות בגין הוצאות.
6. להתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום הנזיקין בטרם נקיטת כל הליך או הגשת תביעה לביטוח הלאומי.
7. לא לשוחח עם חוקרים מטעם חברת הביטוח או חוקרי הביטוח הלאומי בטרם התייעצות עם עורך דין.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית